רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית ניתוח מעקפים – אחריות המטופל למעשיו

רשלנות רפואית בניתוחבית המשפט המחוזי בירושלים דן בתביעת רשלנות רפואית ניתוח מעקפים, אשר הוגשה על ידי מר עמרני כנגד שירותי בריאות כללית. טענתו העיקרית של התובע הינה בשל טיפול הרשלני שהוענק לו, נגרמה לו נכות לצמיתות בשיעור של ארבעים אחוזים וכן ארע לו התקף לב בגינו. לדידו, ישל ייחס לרופאת המשפחה שמועסקת על ידי הנתבעת רשלנות רפואית ניתוח מעקפים משום שלא התייחסה לתלונותיו ולתסמינים שהופיעו בו, אשר יש בהם כדי להעיד כי הוא סובל ממחלת לב. עוד טוען התובע כי יש להפוך את נטל ההוכחה והשכנוע, כך שיוטל על הנתבעת משום שזו גרמה לו לנזק ראייתי, הבא לידי ביטוי ברשומות רפואיות חסרות ולקויות.

את כל טענותיו, המפורטו לעיל, מבסס התובע על השתלשלות אירועים מצערת שארעה לו, כדלקמן:

במשך כחודשיים סבל התובע מלחצים בחזה ועקב כך פנים למרפאת הנתבעת. רופאת המשפחה שקיבלה את פניו ערכה לו מספר בדיקות ואף הפנתה אותו לביצוע בדיקות נוספות. לטענתו, לאחר שחזר למרפאה עם תוצאות הבדיקות לא ניתן לו טיפול ראוי, המתאים לממצאים שעלו מהן. לאחר מכן, במשך שלוש שנים לא סבל התובע מכאבים בחזהו, עד ששבו הכאבים והתובע שב למרפאת הנתבעת. לדידו, כל בקשותיו מרופאת המשפחה, לפיה תפנה אותו לביצוע בדיקות מתאימות, לא עזרו ומחדליה האמורים הביאו למצב שבו נאלץ לעבור ניתוח מעקפים, שבע שנים לאחר ביקורו הראשון במרפאה, כאמור.

בית המשפט דוחה מכל וכל את טענות התובע לקיומה של רשלנות רפואית מעקפים במקרה דנן. ודוק, בחקירתו הודה התובע כע הוא צורך סיגריות למעלה מעשרים שנה ואף הודה כי הוא עדיין מעשן, אף לאחר שעבר את ניתוח המעקפים שלכאורה הויבל לנכותו הנטענת.

דעתו של בית המשפט נחרצת בעניין והוא קובע כי חלקו של התובע בכל הנוגע למצבו הבריאותי הינו חלק נכבד. זאת ועוד, אמנם, הלכה פסוקה היא כי הרופא המטפל צריך לעקוב אחרי ביצוע הבדיקות אליהן הוא מפנה ואמור לשמור על מצב שבו המטופל עומד בהוראות הטיפול שניתנו לו, אולם אין להתעלם מן העובדה כי הרופאים בימינו אנו מטפלים בחולים רבים, כך שמעקב מדוקדק אחר כל חולה וחולה הינו בלתי אפשרי ועלול לגרום ביכולתו של הרופא לרפא. מעקב אקטיבי אחר חולה נדרש, על פי בית המשפט, רק כאשר החולה מצוי בסכנת חיים ממשית או שהוא אינו מבים את הוראות הטיפול שניתנו לו.

במקרה דנן לא הייתה כל רשלנות רפואית ניתוח מעקפים מצידו של הצוות הרפואי, היות והתובע הינו אדם נורמטיבי שהיה מודה לכל הוראות הטיפול שניתנו לו ולכל הבדיקות אליהן הופנה.

למרוות עובדה זו בחר התובע לקחת החלטות עצמאיות, שאין להן כל קשר להמלצות הרופאים. כך, המשיך התובע לעשן לאורך כל התקופה האמורה, המתין חודשים רבים עד אשר פנה פעם נוספת לרופאי הנתבעת ועוד כהנא וכהנא. לאור זאת נדחתה תביעת רשלנות רפואית ניתוח מעקפים דנן והתובע חוייב בהוצאות הנתבעת על הסך של שלושים אלף שקלים.

מדחיית תביעת רשלנות רפואית ניתוח מעקפים דנן ניתן ללמוד רבות. הלקח העיקרי שניתן להסיק מפסק הדין האמור הינו שמטופל אינו רשאי להתנהג ככל העולה על רוחו, להתעלם מהוראות הרופאים ולתבוע את המוסד הרפואי ברגע שנגרם לו נזק הנובע ישירות מהתנהגותו.
[ois skin="skin2"]