רשלנות רפואית באבחון גיל עובר

טעות באבחון גיל העובר

רשלנות רפואית באבחון גיל עובררשלנות רפואית – בית החולים טעה ב- 10 שבועות ביחס לגיל העובר והתינוקת נולדה פגה עם שיתוק מוחין- בית המשפט העליון קובע כי האם תפוצה על הנזק!

אישה בהריון נותנת את מלוא הביטחון ברופאים כי יעשו את החישוב הנכון בנוגע לגיל העובר וזאת בהסתמך על המידע והבדיקות שנעשות – אך מה קורה אם יש טעות בחישוב גיל העובר ?

יסמין (שם בדוי) הופנתה על ידי קופת החולים לבית החולים לחדר המיון בעקבות דימום שארך כיומיים בתיעוד הרפואי נאמר כי הוסת האחרונה שלה הייתה 4 חודשים קודם לכן ובמקביל נכתב כי היא נמצאת בחודש השישי להריון בשבוע ה- 17 להיריון. למחרת היא הגיעה שוב לבית החולים ושם נבדקה וצוין כי הווסת האחרונה הייתה לפני חצי שנה והיא בשבוע  ה- 27 להיריון ואז גם נשלחה האם ללידה וביתה יולי נולדה פגה ונדרש היה לבצע בה החייאה כאשר בסופו של הליך נקבע כי ליולי יש שיתוק מוחין.

הטעות של הרופא הייתה ב- 10 שבועות לעניין גיל העובר וזו טעות שאינה נחשבת בגדר הסביר שכן קיימות מספיק בדיקות אשר באמצעותן ניתן לדעת מהו גיל העובר ולהתכונן לכל תרחיש רפואי בהתאם.

מוגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי – האם הייתה כאן רשלנות?

על פניו נראה כי התשובה הינה חיובית שהרי הרופא טעה טעות חמורה בגיל העובר וזה הוביל ללידה מוקדמת שלא הייתה צפויה ולטיפול לקוי בהמשך וכך למצב בו התינוקת סובלת משיתוק מוחין, אך אין זה פשוט במציאות שכן, התובעים טענו את כל הטענות הללו בפני בית המשפט המחוזי וזה קבע שלא מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות של הרופאים לבין שיתוק המוחין של יולי משום שהלידה המוקדמת לא הייתה תלויה בשום דבר מלבד מצבה הבריאותי של האם והשיתוק מוחין נבע מעצם העובדה שיולי נולדה פגה וכל הסיבוכים האפשריים הנובעים מכך.

במקרה של תביעות רשלנות רפואית בהריון חייבים ליצור קשר ישיר בין הרשלנות עצמה לתוצאה שיכולה להיות קשה מאוד אך לאו דווקא לנבוע מהתנהלות הרופאים, שהיו צריכים כמובן לדעת מהו גיל העובר ולא לטעות בצורה כזו גסה אך זה כשלעצמו לא הוביל לשיתוק מוחין של התינוקת ולכן התביעה לפיצוים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

התובעים לא קיבלו את פסק הדין והגישו ערעור לבית המשפט העליון – האם זה הצליח?

בית המשפט העליון התייחס לחוות הדעת של המומחים הרפואיים משני הצדדים ובחן את הדברים לעומק ובסיכומו של דבר פסק כי הייתה כאן שרשרת של טעויות שהובילה לתוצאה המצערת והיא בכך שבעקבות הטעות בגיל העובר ניתנו לאם סטרואידים אשר קיימת אי וודאות ביחס ליכולתם למנוע שיתוק מוחין. לכן עצם העובדה הזאת של הספק מובילה לרשלנות רפואית מצד בית החולים.

בית המשפט העליון הפעיל את דוקטרינת הנזק הראייתי שמשמעותה היא שבמידה ויש ספק בנוגע לשאלה האם סטרואידים מועילים במניעת שיתוק מוחין הרי לא ניתן לומר שבכל מקרה הייתה התינוקת מגיחה לעולם עם מצב בריאותי קשה זה ולכן על בית החולים לפצות את התובעים. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שזה יקבע את גובה הפיצוי המגיע לתובעים בנסיבות המקרה.

בנוסף קבע בית המשפט שבית החולים יישא גם בהוצאות המשפטיות שהיה על התובעים לשאת בהגשת התביעות הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט העליון והערעור שהגישו הנתבעים נדחה.

בית  המשפט העליון ראה את המחדל הרפואי באופן רחב ואת הצורך להבהיר את מקורה של הרשלנות הרפואית אשר החלה בטעות החישוב של גיל העובר.

[ois skin="skin2"]