רשלנות רפואית קולונוסקופיה

רשלנות רפואית קולונוסקופיה

רשלנות רפואית קולונוסקופיהאורן הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות רפואית במהלך בדיקת קולונוסקופיה.

אורן, חבר בקופת חולים מכבי, הופנה על ידי הקופה לבדיקת קולונסקופיה, לנוכח סימני דם שנתגלו אצלו בצואה. בדיקת הקולונסקופיה כוללת החדרת צינור שבקצהו מצלמה לתוך הגוף, ואורן טוען, כי במהלך הבדיקה גרם לו מכשיר הקולונסקופיה לפציעה במעי, ובעקבות זאת הוא סובל מהפרעות בפעולת המעיים, מכאבי בטן עוויתיים, מיציאות בלתי סדירות, ועוד. אורן מוסיף, כי הסכמתו לביצוע הבדיקה לא הייתה הסכמה מדעת, וכן הוא טוען, כי הנתבעים לא ניהלו רישום מלא של הרשומות הרפואיות, ובכך גרמו לו לנזק ראייתי מהותי, המצדיק את העברת נטל הראיה לכתפיהם.

קופת החולים ושאר הנתבעים כפרו בטענותיו של אורן, וטענו, כי הוא קיבל טיפול רפואי ללא דופי, והוסיפו כי בכל מקרה לא מתקיים קשר סיבתי בין מצבו לבין בדיקת הקולונסקופיה.

ראשית, בחן בית המשפט האם התקיים נזק ראייתי המצדיק את העברת נטל ההוכחה לכתפיהם של הנתבעים, וקיימות לשם כך 2 אפשרויות. הראשונה, שיתקיימו שלושה תנאים מצטברים: שהתובע לא ידע ולא יכול היה לדעת מה הנסיבות שגרמו לנזק; שהנזק נעשה על ידי נכס שנמצא בשליטה מלאה של הנתבע; שיותר מסתבר לומר שהייתה רשלנות רפואית מאשר שננקטה זהירות סבירה; והשנייה, שיתקיים קשר סיבתי בין רישום חסר לבין אי היכולת של התובע להוכיח את תביעתו.

בית המשפט הבהיר, כי אמנם במקרה שלפנינו התקיימו שני התנאים הראשונים, אך התנאי השלישי לא התקיים, שכן הנזקים שנגרמו אינם מובילים למסקנה שסביר יותר לומר שהייתה רשלנות רפואית מאשר שננקטו במהלך הבדיקה אמצעי הזהירות הסבירים. ובנוגע לרישום החסר, אף כאן סבר בית המשפט, כי לא מתקיים קשר סיבתי שכזה, ומכאן שאין בחוסר ברישום כדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים.

בית המשפט המשיך ובחן את עוולת הרשלנות, וגם כאן הוא הכריע קיבל את עמדת הנתבעים, וקבע כי על אף שהבעיה במעי נגרמה במהלך הבדיקה, מקור הפגיעה היה בסיכון טבעי הנובע מעצם הבדיקה, ולא הייתה חריגה מסטנדרט ההתנהגות הרפואי הסביר העולה לכדי רשלנות רפואית.

מכאן עבר בית המשפט לבחון האם התקיימה הסכמה מדעת של אורן לביצוע הבדיקה. אורן טען, כי לא הוסבר לו לפני ביצוע הבדיקה מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקה, והוסיף, כי מכיוון שמדובר בבדיקה פולשנית המבוצעת תחת הרדמה, הייתה חובה להחתימו על טופס הסכמה בכתב. הרופא המנתח טען מנגד, כי מסר לאורן את מלוא המידע אודות הבדיקה והסכנות הנלוות אליה, וכי רק בשוגג הוא לא החתים את אורן על טופס ההסכמה.

בית המשפט הבהיר, כי העובדה שאורן לא חתם על טופס הסכמה לבדיקה, מעוררת ספק רציני ביותר, האם אמנם ניתנו לו כל ההסברים הנדרשים בנוגע לבדיקה. עם זאת, סביר להניח, שלאור חשיבות הבדיקה, אורן היה מסכים לבצע את הבדיקה בכל מקרה.

על אף כל זאת, בית המשפט קבע, כי העובדה שלא הייתה הסכמה מדעת של אורן, מהווה פגיעה באוטונומיה שלו, ועל כך מגיע לו פיצוי, שגובהו ראוי שישקף את מידת הרשלנות שבאי מסירת המידע ועוד. לאור זאת, העמיד בית המשפט את סכום הפיצוי על 80,000 ₪.

תא (י-ם) 5539-06
[ois skin="skin2"]