רשלנות רפואית - הסבר

ראשי הנזק בתביעות רשלנות רפואית

רשלנות רפואית - ראשי נזקבמסגרת תביעת רשלנות רפואית צריך התובע להוכיח כי נגרמו לו נזקים עקב התנהגות רשלנית מצד הרופא ו/או המוסד המטפל. ודוק, לא די בכך שהתובע יפרוס את הנזקים שנגרמו לו, עליו לפרט את ראשי הנזק ולתמוך אותם, ככל הניתן, בראיות חותכות ובחוות דעת רפואית שיגיש מטעמו. חוות הדעת האמורה תדרג את חומרתו של הנזק על פי אחוזי הנכות המנויים בתקנות הביטוח הלאומי, כאשר בסופו של דבר בית המשפט יקבע את סכום הפיצוי בהסתמך על אחוזי הנכות שיקבעו לתובע.

קיימים שני סוגי נזקים, המקימים לתובע בתביעת רשלנות רפואית זכות פיצוי בגינם – אלו הם הנזקים הממוניים והנזקים הלא ממוניים. נזקים ממוניים יכולים לבוא לידי ביטוי ברכישת ציוד רפואי מיוחד, עזרת צד שלישי והשגחה מיוחדת, הנדרשים לצורך הטיפול היום יומי בנזקיו של התובע. נזק ממוני נוסף אותו יכול הניזוק לתבוע הוא אובדן כושר השתכרותו מהיום בו ארע הנזק, כאשר במסגרת פיצוי זה ניתן יהא לכלול פיצוי כספי נוסף בשל תנאים סוציאליים ופנסיה, אשר היו מגיעים לניזוק, אלמלא אותה רשלנות רפואית שהובילה לנזקיו. יש לציין כי במסגרת נזקי ההשתכרות של התובע, יביא בית המשפט בחשבון את גילו של התובע ועיסוקו טרם איבד את כושרו לעבוד, כאמור.

בנוסף לאמור לעיל, תביעות רשלנות רפואית רבות כוללות דרישה לכיסוי ההוצאות והטיפולים הרפואיים שעבר התובע, עובר להגשת התביעה, כמו גם כיסוי עתידי בגין הוצאות אלו. זאת ועוד, בית המשפט אף עשוי להכיר בכך כי ניזקו של התובע יצריך התאמה של דיור מיוחד (למשל, כאשר הניזוק מרותק לכיסא גלגלים בגין אותה רשלנות רפואית, יידרשו שינויים מסוימים בביתו כגון הרחבות פתחים, עקיפת מדרגות ותוספות נוספות).

לא אחת, תביעות רשלנות רפואית מכילות דרישה לפיצויים ממוניים, אף בגין נזקיהם של קרוביו של התובע. כך, במידה והנזק שנגרם לתובע, גורם לו להיות תלוי באופן כזה או אחר במשפחתו, רשאים אותם אנשים שאמורים לטפל בו לתבוע פיצויים בגין הפסד ימי עבודה, חינוך מיוחד, במידה ונדרש כזה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בגין אותו נזק שנגרם לתלוי.

לעומת זאת, פיצוי בגין נזקים שאינם ממוניים, מתבקש בעיקר בגין כאב וסבל שנגרם לתובע, כמו גם קיצור תוחלת חייו ואובדן ההנאה מחייו. בשל העובדה שלא ניתן להעריך במדויק את שיעור הפיצוי שיש להעניק לתובע בעבור הנזקים שאינם ממוניים, יקבע בית המשפט את הפיצוי בהסתמך על פרמטרים שונים, כגון גילו של הניזוק, אחוזי הנכות שנקבעו לו והתקופה שנאלץ להתאשפז בשל אותם נזקים.

כאשר פוסק בית המשפט פיצויים לתובע בתביעות רשלנות רפואית, הוא בוחן כל ראש נזק בנפרד וקובע לו את הפיצוי ההולם. לבסוף, מחבר בית המשפט את סכומי הפיצוי בגין כל ראש נזק, כאמור, לסכום פיצוי כולל. חשוב להבהיר כי כאשר תובע מעריך כי הינו זכאי לקבל פיצוי אשר עולה על הסך של שניים וחצי מיליון שניים, עליו להגיש את תביעתו לבית המשפט המחוזי, שאחרת, במידה ויגיש את תביעת הרשלנות הרפואית לבית משפט השלום, יהא זכאי לקבל, לכל היותר, את הסך של שניים וחצי מיליון שקלים.
[ois skin="skin2"]