רשלנות רפואית הביאה לקטיעת חלק מאצבעו של פג

תינוק באינקובטורלא אחת קורה כי תינוק נולד לא לאחר תשעה חודשי הריון, אלא בשלבים מוקדמים יותר, לאחר שמונה שבעה או אפילו שישה חודשי הריון. טיפול בפגים כאלו מצריך שהייה ממושכת יותר בבית החולים, במהלכה שוהה הפג באינקובאטור עד שעולה במשקל, ומתפתחים איבריו, ואז מבשילה השעה מבחינת מצבו להוציאו ולשחררו הביתה. ההורים סמוכים ובטוחים כי הפג יקבל את הטיפול הטוב ביותר והמתאים לרגישות המצב בו שרוי ילדם. נשאלת השאלה האם במצב בו ניזוק הפג במהלכה של שהייתו באינקובאטור יהיו הרופאים אחראים ברשלנות רפואית?

בימ"ש השלום בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית של תובעת שנולדה כפגה ושל הוריה אשר טענו כי חלק מהזרת בידה של הפגה נקטע בעודה שוהה באינקובטור בביה"ח רמב"ם. ביהמ"ש פסק כי ביה"ח התרשל כלפי הפגה, ועקב רשלנותו איבדה הפגה חלק מאצבעה. ביהמ"ש ציין כי הרשלנות הוכחה הן באופן פוזיטיבי והן לנוכח הכלל הדבר מדבר בעדו, לפיו עבר נטל הראייה לביה"ח להוכיח העדר התרשלות, נטל בו לא עמד.

מדוע נקטע האצבע של התינוק?

מעשה ב-מ' אשר נולדה בחודש ספטמבר שנת 2001, ועקב משקלה הנמוך הוחלט לטפל בה במחלקת פגים בביה"ח רמב"ם בחיפה. כעבור שמונה ימים, עדיין בעודה שוהה באינקובאטור במחלקת פגים, חלק מאצבע הזרת בכף היד השמאלית נקטע. הקטיעה הקנתה לה אחוזי נכות.

עקב הפגיעה הגישו הפגה והוריה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים רמב"ם. התובעים טענו כי לפגה נגרם נזק גוף, וזאת בשל רשלנותו של הצוות אשר טיפל בה. התובעים התבססו על חוות מומחה מטעמם.

מנגד הכחישה הנתבעת את המיוחס לה, אך לא הציגה חוות דעת לעניין הרשלנות הרפואית, אלא אך ורק לעניין שאלת הנכות.

התביעה התקבלה- מה יקבע בית המשפט?

ביהמ"ש קיבל את התביעה תוך שהוא מציין כי מדובר במקרה שהינו מן המקרים הבולטים ביותר של רשלנות רפואית מצד הרופאים המטפלים, שכן מטבע הדברים אין אצבעות כף ידו של תינוק נושרות לפתע פתאום ללא כל סיבה, לא כל שכן עת התינוק נמצא בתוך אינקובאטור תחת הטיפול המקצועי של רופאים במדינת ישראל.

ביהמ"ש ציין כי קיימות סיבות שונות שיכולות להביא לאיבוד חלק מן האצבע, וביניהן רשלנות רפואית, והיה מצופה כי ביה"ח ידע בוודאות את הסיבה לאירוע שהביא לקטיעת חלק מאצבעה של הפגה. עם זאת באופן תמוה ביותר ביה"ח לא סיפק גרסה אחידה ועקבית לנסיבות הקטיעה.

התיעוד הראשוני של האירוע ציין אך ורק את עובדת הקטיעה ללא כל הסבר, ותיעוד מאוחר יותר ציין כי היה דימום מהאצבע, ואובחן כי הקצה של האצבע חסר, וזאת, כנראה, בשל קטיעה טראומתית שהינה מקרית במהלך הורדתו של סד עירוי קבוע. בכתב ההגנה בחרה במפתיע הנתבעת בקו חדש שלא נזכר עד כה בתיעוד הרפואי, לפיו ביום שבו התרחשה הקטיעה הופיע פתאום נמק באצבע, וזאת ללא כל סימן מקדים, ונמק זה הוא שהביא לנשירתה של קצה האצבע.

ביהמ"ש אף הדגיש כי במצב בו אין בזמן אמת בתיעוד הרפואי אזכור של נמק כזה היה מצופה כי הנתבעת תבסס טענתה לנמק על חוות דעתו של מומחה רפואי אשר ייתן הסברים כיצד יתכן שנמק מתפתח תוך כמה דקות, וזאת מבלי שיכולים היו הרופאים להבחין בקיומו, אלא אך ורק לאחר שנשר חלק מן האצבע. הימנעותה של הנתבעת להציג חוות דעת כזו פועל לרעתה במיוחד לנוכח העובדה כי הציגה חוות דעת של מומחה, אך חוות הדעת הוגבלה באופן מכוון אך ורק לשאלת גובהה של הנכות.

יתרה מכך, ביהמ"ש אף ציין כי העובדה שהנתבעת לא זימנה לעדות את הרופאה שהיתה תורנית ביום המקרה ובדקה את הפגה טרם נשר חלק הזרת פועלת אף היא לרעת הנתבעת, שכן עדה זו יכולה היתה לשפוך אור על מצב האצבע שראתה מן הבחינה המקצועית.

בנוסף פסק ביהמ"ש כי גם העובדה כי חלק האצבע החסר לא נמצא ונעלם כלא היה מחזקת את המסקנה כי הנתבעת התרשלה. ביהמ"ש הסביר כי ניכר שהעלמת האצבע לא נעשתה בזדון, אלא מתוך רשלנות שהתבטאה בהשלכה לפח של חלק מאיבר יחד עם התחבושת המדממת שעטפה אותו. השלכה כזו מצביעה מפורשות על הפרתה של חובת הזהירות ומבטאת חוסר רגישות מצד הצוות כלפי הפגה.

למעלה מהדרוש אף קבע ביהמ"ש כי אף לו היו התובעים מוכיחים רשלנות שהינה פוזיטיבית הרי שבמקרה הנ"ל יש להעביר את נטל הראייה לנתבעת להוכיח העדר התרשלות, וזאת לנוכח הכלל הדבר מדבר בעדו שהתקיימו כל יסודותיו: לתובעים לא היתה כל ידיעה על הנסיבות שהביאו לנזק שכן מצאו כך לפתע את בתם חסרת חלק מאצבעה ולא יודעו מלכתחילה על אפשרות למקרה כזה. לנתבעת היתה שליטה מלאה על ההתרחשות, וסביר יותר להניח כי המקרה נבע מהתרשלות מאשר מסיבה אחרת. ביהמ"ש פסק כי במקרה הנוכחי הנתבעת לא עמדה בנטל, שכן אף נמנעה מהצגת חוות דעת מטעמה.

ביהמ"ש קבע כי לפגה ינתן פיצוי בסך של 120,000 ₪. עם זאת נפסק כי ההורים לא יהיו זכאים לפיצוי שהינו ישיר בשל נזקים שנגרמו להם.

תא(חיפה) 11902/02 ז.מ ואח' ' נגד מדינת ישראל
ניתן ביום 11.12.2005