רשלנות רפואית באבחון חיידק טורף

רשלנות רפואית באיתור חיידק אצל פעוטכאשר גופנו מותקף ע"י חיידקים כלשהם בד"כ אני מתגברים על המחלה בעצמנו, ולכל היותר נזקקים לנטילת אנטיביוטיקה כדי להבריא. אך לעיתים נדירות עלול לתקוף את הגוף חיידק טורף שהינו למעשה חיידק או שילוב חיידקים המביאים לזיהום ברקמות. זיהום זה מופיעה בצורה חדה, ומתפשט בקלות ובמהירות, ולעיתים קרובות גורם למוות. נשאלת השאלה האם רופא שלא אבחן בזמן חיידק טורף שהינו נדיר, והחולה נפטר, יהיה אחראי ברשלנות רפואית?

תקציר האירוע

בימ"ש השלום בת"א קיבל תביעת רשלנות רפואית של הורי פעוט שנפטר כתוצאה מדלקת קרום המוח, אשר חולל חיידק טורף, וקבע כי הרופאים אחרו לאבחן את המחלה, ונהגו בפסיביות בנוגע להמשך הבירור הרפואי בו החלו רופאי חדר המיון. ביהמ"ש קבע כי בהתנהגותם זו הפרו הרופאים את חובת הזהירות בה נוהגים רופאים סבירים.

למה הרופאים החליטו שמצבו של הפעוט טוב ?

מעשה בפעוט בן כשנה וחצי שסבל בשנת 2003 מחום גבוה והקיא. הוריו הביאו אותו לטיפול במרפאה שם אבחן הרופא כי הינו במצב ירוד סובל מחולשה ללא סימנים מנינגיאליים, קרי של דלקת קרום המוח. התינוק הופנה למיון עם השערה כי לקה בדלקת של מערכת העיכול, נבדק שם, ונמצא כי מצבו הכללי הינו טוב ללא סימנים מנינגיאליים, והוחלט לאשפזו. בהפניה למחלקה צויין כי כדאי לשקול טיפול אנטיביוטי. במחלקה קיבל נוזלים בהתבסס על אבחנת דלקת במערכת העיכול, נלקחה דגימת צואה לאיתור וירוס רוטה הגורם לדלקות במעי, ונרשם כי אין צורך בטיפול אנטיביוטי.

הסיבוכים אצל הפעוט החלו בלילה

בלילה סבל הפעוט מאירוע פרכוס, שלאחריו הוחלט על טיפול אנטיביוטי רב טווח והתבצעה בדיקת דיקור מותני. ב- 4:00 לפנות בוקר תועד מתן ווליום לטיפול בפרכוסים, אך לא נרשמה הוראת מעקב אחר המדדים החיוניים. לאחר מכן תועדה רמת נתרן נמוכה מאוד, אשר נטען ע"י התובעים, כי עלולה להיות בעלת השפעה על פרכוסים ואף להחמיר בצקת במוח. בשש בבוקר הגיעו תוצאותיה של הדיקור המותני וזוהתה המחלה.

פורום מקצועי ברשלנות רפואית

הפעוט נבדק גם ב7:00 בבוקר וכמעט כל שעה לאחר מכן. רק החל משעה שמונה החלו לרשום מדדי לחץ דם ודופק. הדופק שנרשם היה מואץ, ומדדי לחצי הדם היה מאוד גבוהים. בשעה רבע לעשר בבוקר צוין בגיליון שהפעוט שרוי במצב של תרדמת. לאחר מכן הונשם הפעוט לאור החמרה במצבו, ובסביבות השעה 11:30 נקבע מותו.

הוריו של התינוק הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית

הורי הפעוט הגישו כנגד ביה"ח וקופ"ח לה שייך תביעת רשלנות רפואית בגין מות בנם. לטענתם הטיפול שהוענק לפעוט ע"י הרופאים בביה"ח היה כושל ולא בהתאם לסטנדרטים הסבירים. הרופאים כשלו באבחון דלקת קרום המוח אותה היה עליהם לאבחן לאור החום הגבוה וההקאות מהן סבל.

לכל הפחות היה על הרופאים להחל באופן מיידי במתן אנטיביוטיקה כפי שהמליצה הרופאה בחדר המיון, אך מסיבה לא ברורה בחרו הרופאים להתעלם מהמלצתה. עוד טענו התובעים כי גם בהמשך התרשלו הרופאים בכך שלא ערכו בדיקות כמו שקיעת דם ובדיקת CRP אשר היה בהן לשנות את האבחנה השגויה של דלקת מעי.

התרשלות הרופאים נמשכה לטענת התובעים גם לאחר זיהוי המחלה, ועל הרופאים היה לערוך מעקב מדוקדק תוך בדיקת הסימנים החיוניים של הפעוט. בנוסף, על אף שהתברר שהרכב המלחים בדם הפעוט אינו מאוזן, מה שעלול להחמיר פרכוסים, לא ביצעו הרופאים דבר על מנת לאזנו. לבסוף טענו התובעים כי אמנם דלקת קרום המוח הינה מחלה נדירה, אך זו מחלה ידועה, ואין בנדירותה להצדיק את האבחון המאוחר.

הרופאים טוענים "לא התרשלנו"

מנגד טענו הנתבעים כי הטיפול שהעניקו לפעוט היה ללא רבב. בזמן אשפוזו לא הראה הפעוט סימנים מיוחדים לדלקת של קרום המוח, ולא ניתן היה לאבחן את המחלה בזמן אמת. לאחר מכן מצבו של הפעוט הסלים במהירות, וכשהועלה חשד למחלה הוא קיבל טיפול ראוי, אך למרבה הצער היה זה מאוחר מדי.

עוד הוסיפו הנתבעים כי בזמן הרלוונטי לא היה נהוג ביצוען של שקיעת דם ובדיקת CRP, ובדיקת דיקור מותני הינה פולשנית, ולא נהוג לבצעה ללא חשד למחלה. לבסוף טענו הנתבעים כי אף לו היה נותנים לפעוט אנטיביוטיקה בחדר המיון לא היה נמנע מותו, ובכל מקרה המדיניות בישראל הינה הימנעות ממתן אנטיביוטיקה כטיפול מונע.

דבריו של בית המשפט על המקרה

ביהמ"ש קיבל את התביעה, ותוך אימוצה של חוות מומחה מטעמו קבע כי לו היו הרופאים עורכים בדיקות דם לאיתור דלקות כמו שקיעת דם ו-. CRP הדבר עשוי היה לעורר חשד כי הפעוט סובל מזיהום חריף הנגרם עקב חיידק טורף. בדיקות אלו היו נהוגות ומקובלות בחדרי מיון רבים בישראל במועד הרלוונטי, ולא ברור כלל מדוע לא נערכו בדיקות אלו אשר היו עשוית להקדים את הצורך לבצע דיקור מותני ואת הצורך במתן טיפול אנטיביוטי שניתן באיחור.

ביהמ"ש ציין כי אפילו אם לא היה מקובל לערוך בדיקת שקיעת דם בחדר מיון ספציפי, הרי שראוי היה לערכה במחלקה, ולו כדרך לשלול את ההשערה כי הפעוט סובל מדלקת במערכת העיכול. מדובר בבדיקה אשר אינה פולשנית או מסוכנת, ובאי עריכתה העמידו עצמם הרופאים באי ידיעה והמשיכו לפעול תחת הנחה שגויה. כישלונם זה של הנתבעים אשר נהגו בפסיביות הינו הפרה של חובת הזהירות של רופא סביר.

פסק הדין

לעניין הפיצוי ביהמ"ש קבע כי לתובעים מגיע פיצוי בגין הכאב והסבל של בנם וקיצור תוחלת חייו. עם זאת, ביהמ"ש ערך איזון בין הכאב והסבל שנגרמו לפעוט בשעות בהן גסס למול הסבל שנחסך ממנו אילו המשיך לחיות, שכן גם טיפול ראוי לא היה מביא לריפוי מלא, והפעוט היה קרוב לודאי נשאר בעל נכויות קשות.

ת"א 54662-08 עבד אל קאדר ואח' נ' מרכז רפואי "מאיר" ואח'