תינוקת עם תסמונת דאון

רשלנות רפואית בהריון | מות עובר

רשלנות רפואית בהריון |  מות עוברבני זוג שנכנסו להריון הגיעו לקראת סיום תקופת ההריון שלוש פעמים לבית החולים "פוריה", אולם לאחר בדיקה קצרה הם שוחררו חזרה לביתם. בפעם הרביעית שהגיעו לבית החולים נמצא כי העובר בבטן האישה ההרה מת. בעקבות כך הגישו בני הזוג תביעת רשלנות רפואית בהריון כנגד בית החולים בטענה כי לא ביצע בתובעת בדיקה הבוחנת את תנועותיו של העובר, לא השאיר את האישה ההרה תחת השגחת הצוות הרפואי של בית החולים ואף לא הנחה את בני הזוג כיצד עליהם לנהוג.

היות ובית החולים "פוריה" הוא בית חולים ממשלתי, הנתבעת בתביעת רשלנות רפואית בהריון דנן היא מדינת ישראל. בכתב הגנתה דוחה המדינה את טענות התובעים וטוענת כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפול שניתן לבני הזוג. המדינה מסתמכת על כך ששלושה רופאים שונים בדקו את התובעת ולא ייתכן ששלושתם התרשלו בטיפול שהעניקו לה.

בית המשפט ממקד את המחלוקת בין הצדדים וקובע כי השאלה המרכזית שיש לבחון במסגרת ניהול הדיון בתביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה דנן הינה האם ההסברים שניתנו לבני הזוג, אם ניתנו, היו אותם הסברים הנדרשים מבית החולים והאם התובעים הבינו את באינפורמציה שנמסרה להם (תוך התחשבות בכך שהם דוברים את השפה הערבית וההסברים ניתנו בשפה העברית).

על מנת לענות על השאלה האמורה בית המשפט בודק, בראש ובראשונה, מהי מידת השליטה של בני הזוג בשפה העברית. לאחר שמיעת עדויות הצדדים נקבע כי התובעת כלל אינה שולטת בשפה ובן זוגה מוגבל גם הוא בהבנתה, זאת על אף שהוא יודע לקרוא בעברית. כעת, עובר בית המשפט לבחון את נסיבותיו השונות של כל אחד משלושת הביקורים שעשו בני הזוג בבית החולים. בחינת הנסיבות האמורה מובילה את בית המשפט למסקנה כי בכל ביקור וביקור ההסברים שניתנו לבני הזוג היו בעברית וספק רב אם הם הבינו את אשר נאמר להם. על אי הבנתם ניתן ללמוד מכך שהצוות הרפואי הסביר להם את חשיבות ביצוע בדיקה לתנועות העובר, אולם חרף זאת בדיקה שכזו לא בוצעה על ידם מעולם.

בית המשפט קובע כי ההסבר אותו יש להעניק למטופל הוא הסבר שיעמוד בקנה אחד עם היכולות האינטלקטואליות שלו ועל כן יש להתאים את שפת ההסבר לשפה המובנת למטופל. אשר על כן, היה על בית החולים להעניק את ההסברים לבני הזוג בשפה הערבית, כפי שנהוג לעשות במקרים דומים. במקרה דנן ביכר בית החולים שלא להזעיק איש צוות דובר ערבית והחלטה זו מהווה רשלנות רפואית בהריון קל וחומר לאור העובדה שהתובעים הגיעו לבית החולים שלוש פעמים.

לאחר קביעת רשלנות רפואית בהריון עובר בית המשפט לבחון את יסוד הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות במתן ההסברים למותו של העובר. בעניין זה נפסק כי לא יכול להיות ספק באשr לקשר הישיר שבין אי ביצוע הבדיקות הנחוצות לבין מותו של העובר.

בפסיקת הפיצוי מתחשב בית המשפט בכך שלאחר המקרה המצער המפורט לעיל הצליחו בני הזוג להביא לעולם ילד נוסף ועל כן נזקם מוערך בסך של כמאתיים וחמישים אלף שקלים (אליהם נוספו כחמישים אלף ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינם של התובעים).

ת.א 2564/05
[ois skin="skin2"]